מבוא: סקירה של דיני הירושה הישראליים
על דיני הירושה בישראל חל חוק הירושה משנת 1965 ('חוק הירושה') והוא מטופל על ידי רשם הירושה הישראלי. על פי החוק, עיזבונו של אדם עובר ליורשיו עם פטירתו. זה עשוי לקרות בשתי דרכים: על פי צוואה או על פי חוק. מאמר זה יתמקד בסוגיות קריטיות הנוגעות לירושת ישראל בצוואה ובצוואה. ראה "חוק הירושה בישראל – ירושה על פי חוק" להסבר מפורט על הירושה על פי חוק בישראל.
עקרונות הירושה על ידי צוואה
העיקרון הבסיסי של הירושה הוא שאנשים חופשיים לחלק את רכושם כראות עיניהם. לפיכך, חוק הירושה מותנה בקיומה של צוואה. צוואה תקפה גוברת על תנאי ברירת המחדל של החוק בדבר זהות היורשים וחלוקת העיזבון. צוואה תקפה עשויה אף לבטל צו ירושה קיים (למשל, במקרים בהם הצוואה נחשפה רק לאחר מתן צו הירושה).
תפקידים וגבולות של צוואה
צוואה מבטאת את רצונו של אדם לענייניו עם מותו. זה לא בהכרח מוגבל לקניין בלבד, אם כי נושא הקניין הוא מרכזי. זהו מסמך משפטי מחייב. צוואה עשויה להיות ספציפית, המפרטת הנחיות ברורות לגבי רכושו ויורשיו. הוא עשוי להיות גם כללי, תוך שהוא מתווה רק את הגבולות הכלליים של ביצועו.
הבטחת צוואה מעודכנת
צוואה אינה נתונה להתיישנות, ואין הגבלה על מספר הצוואות שאדם רשאי ליצור. עם זאת, חיוני לציין כי הצוואה התקפה האחרונה (באופן כרונולוגי) היא הקובעת, הגוברת על כל צוואות קודמות וישנות יותר (אלא אם ה'צוואה החדשה' נמצאה פגומה עד כדי אי חוקיות על ידי בית משפט). חיוני לוודא שצוואה מעודכנת, במיוחד אם חלו שינויים כלשהם, כגון נישואין, גירושין, רכישת רכוש חדש וכו'.
סוגי צוואות המוכרות בישראל
החוק בישראל מכיר בארבעה סוגי צוואות:
– צוואות בכתב יד
(סעיף 19) הצוואה בכתב יד חייבת להיות כתובה כולה בכתב ידו של המוריש (הערה! אין די בחתימה בכתב יד) ועליה לשאת את תאריך חיבורה ואת כתב ידו של המוריש.
– צוואות בנוכחות עדים
(סעיף 20) צוואה מסוג זה תהיה בכתב, תישא את תאריך הרכבה, ותהיה חתומה על ידי המוריש ושני עדים באותו תאריך. מומלץ שאחד העדים יהיה עורך דין המתמחה בצוואות למניעת טעויות בצוואה העלולות לגרום לביטולה לאחר מות המוריש.
– צוואות בנוכחות רשות
(סעיף 22) ניתן להגיש זאת בכתב או בקריאה בעל פה בפני שופט, רשם הירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. לצוואה יש לצרף עדות המוריש כי זו אכן צוואתו ועליה להיות חתומה ומורשה על ידי הרשות.
– צוואות בעל פה על מיטת דווי
(סעיף 23) המכונה גם 'צוואה במיטת מוות', צוואה מסוג זה אפשרית רק אם וכאשר המוריש נמצא על מיטת דווי או מאמין שהוא או היא עומדים בפני מוות קרוב (אם הנסיבות מתאימות לאמונה זו). ). יש לערוך את הצוואה בנוכחות שני עדים המבינים את לשונו של המוריש, וכן עליהם להעלות את הצוואה על הכתב, לרבות תוכנה בפועל, מועד חיבורה והנסיבות שהביאו להרכבה באופן כזה. . לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה ללשכת רשם הירושה. צוואה בעל פה בטלה אם תוך 30 יום מיום יצירתה המוריש עדיין בחיים וחלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה.
הפקדת צוואה בלשכת רשם הירושה
לאחר עריכת צוואה ניתן להפקיד בלשכת רשם הירושה. לא מדובר בצעד חובה, אך יש לו יתרונות משמעותיים, כמו הוכחה לקיומה של הצוואה והבטחה שהצוואה תישמר ולא תאבד. הפקדת צוואה ברשם הינה טכנית לחלוטין – הרשם אינו בודק או ערב לתוקף הצוואה בהזדמנות כזו. מומלץ להתייעץ עם עורך דין בנושאים כאלה. כמו כן, תוכן הצוואה ואף הידיעה האם הופקדה צוואה נשמרים בסוד, גם מיורשים על פי הצוואה (כל עוד המוריש בחיים).
קיום צוואות: צו הצוואה
יורש או כל מי שמעוניין בקיום צוואה רשאי להביא לקיום צוואה רק באמצעות צו קיום צוואה, אשר רשם הירושה נותן. צו קיום צוואה מצהיר על תוקף ואותנטיות של צוואה קיימת. צו הצוואה מאמת את תוכנו של
צוואה ומקנה לה מעמד משפטי מחייב כמו פסק דין של בית המשפט. הבקשה לצו קיום צוואה מפורסמת על מנת לאפשר התנגדות לצוואה.
מגבלות צו קיום הצוואה
אם יצוין בצוואה רק חלק מרכושו של המנוח, צו הצוואה יהיה תקף רק לגבי הרכוש הנזכר בצוואה. צו קיום הצוואה אינו סובל מהתיישנות שכן הוא בעל מעמד זהה לפסק דין של בית המשפט.
הליך בקשת צו קיום צוואה
בקשה למתן צו קיום צוואה חייבת לכלול את המסמכים הבאים:
- שתי קבלות: הוכחת תשלום ההיטל הממשלתי בהגשת בקשה מבנק הדואר לישראל.
- טופס בקשה לצו קיום צוואה חתום על ידי המגיש ומאומת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט או ראש מועצה מקומית.
- תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור.
- הצוואה המקורית, או במקרה של היעדרה בקשה נפרדת להגשת עותק מהצוואה המקורית, הכוללת מדוע לא ניתן להגיש את הצוואה המקורית, וכן הוכחה לתשלום היטל ממשלתי בגין הבקשה.
- הודעות לכל היורשים הנותרים המודיעים להם על בקשת צו קיום צוואה, לרבות חתימות היורשים לעיל או אישור מסירת ההודעות בדואר רשום.
דרישות נוספות לתושבים שאינם ישראלים
נניח שמקום מגוריו של המנוח לא היה ישראל, לצד המסמכים לעיל. במקרה זה, על הבקשה לכלול מסמכים נוספים לרבות הוכחת קיומם של נכסים (כגון הוכחת בעלות מרשם מקרקעין, הרשאה לחשבון בנק פעיל וכדומה). כל המסמכים הזרים חייבים לשאת את חתימת הקונסוליה הישראלית במדינה בה נעשו. יש לתרגם מסמכים בכל שפה זרה לעברית. על התרגומים לשאת חתימת נוטריון.
פנו לרהב אהרוני לייעוץ חינם
אנחנו נמצאים בתל אביב , עם משרדים בניו יורק ובלוס אנג'לס, קליפורניה . אנו מזמינים אותך לקבוע פגישת ייעוץ חינם עם משרדנו כדי ללמוד כיצד נוכל לפתור את העניינים המשפטיים והעסקיים בישראל.
אנו מייצגים לקוחות בינלאומיים מארצות הברית, קנדה , בריטניה , אירופה וישראל. אנא צור איתנו קשר מארה"ב או מקנדה בטלפון 1.888.923.0022 או בישראל בטלפון (972) 3.9055478 או (972) 50.7322688 כדי לקבוע דיון על המקרה שלך.