על פי חוק הירושה הישראלי, אם מוריש עוזב נכס בישראל, לבתי המשפט בישראל יש סמכות לדון בחלוקת הרכוש והעיזבון ליורשים החוקיים, בין אם המוריש היה תושב ישראל ובין אם לאו.
על דיני הירושה בישראל חל חוק הירושה התשכ"ה-1965 ('חוק הירושה'). זה ישן שבהתחלה אומץ מחוק העזבון האיטלקי. לבתי המשפט בישראל, המכונים בית המשפט לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, סמכות השיפוט על עזבונו של כל אדם שהיה תושב ישראל בעת פטירתו או שהשאיר נכס בישראל.
חזקת ברירת המחדל של דיני הירושה בישראל מצוינת בסעיף מספר 1 לחוק הירושה והירושה, הקובע כי עזבונו של אדם עובר ליורשיו עם מותו. זה כולל את נכסיו הפיסקליים, מקרקעין, זכויות יוצרים וכו'.
כיצד מורשים נכסים ברשם הישראלי ובבית המשפט לענייני משפחה בישראל?
החוק הישראלי קובע שתי דרכים להוריש נכסים: בצוואה או בחוק. אם המנוח הותיר אחריו צוואה בישראל או בכל מדינה אחרת, הירושה תחולק ליורשים כקבוע בצוואה, נקודה. אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה משמעה צוואה, היורשים יהיו אלה הקבועים בחוק, לפי צו ירושה מוגדר בבירור.
סדר הירושה לפי חוק הירושה הישראלי למי שנפטר בצוואה (ללא צוואה) מפרט את היורשים בסדר העדיפויות הבא:
- בן זוגו של המנוח בעת הפטירה. (הערה: בן הזוג שנותר בחיים הוא מערכת היחסים היחידה המוזכרת כאן שאינה קשורה לנפטר בדם. זה עשוי לכלול בן זוג משותף);
- צאצאיו של המנוח, לרבות ילדים לא חוקיים ומאומצים וצאצאיהם;
- הורי המנוח, סביו וצאצאיהם;
מדינת ישראל יורשת את העיזבון בהעדר היורשים.
במקרה של מקרקעין, הירושה תחולק שווה בשווה בין בן זוגו של המנוח לילדיו של המנוח. במקרים בהם יש לעיזבון נכסים שאינם מקרקעין כמו חשבון בנק, מניות, או כל נכס או רכוש אחר, האלמנה זכאית על פי חוק הירושה הישראלי ל-100% מכלל הנכסים שאינם מקרקעין שכן מדובר בקהילה משותפת. יורשים אלו עדיפים על הורי המנוח וצאצאיהם, אשר בתורם עדיפים על סבו וסבתו של המנוח.
בן הזוג יירש את כל העיזבון רק אם למנוח אין ילדים, אחים או הורים. אחרת, בן הזוג זכאי למחצית העיזבון אם הנפטר הותיר אחריו ילדים או הורים, ושני שלישים אם המנוח הותיר אחריו רק סבים וסבתות, אחים או קרובי משפחה אחרים. בן הזוג זכאי גם לרשת את המיטלטלין של המנוח, לרבות כלי רכב מנועי, שהיו חלק ממשק הבית המשותף.
חשוב לציין כי נכסים ישראלים השייכים לבן הזוג שנותר בחיים טרם נישואיהם אינם חלק מהעיזבון שאמור לעבור בירושה. עקב פעולת חוק בני זוג (יחסי ממון) התשל"ג – 1973, עקרונות הבעלות המשותפת ברכוש, או הסכם יחסי ממון כגון הסכם ממון או "ממון", עשויים לכלול עד מחצית משווי בני הזוג. נכסים.
כמו כן, על פי סעיף 6 לחוק הירושה, יורש רשאי לחזור בו מלרשת את חלקו בעיזבון, אך ניתן לעשות זאת רק אם העיזבון טרם חולק.
סעיף 6 לחוק הירושה מגביל את זכות המשיכה ליורש לשלוש קבוצות בלבד: אחים, בני זוג או הורים, לרבות הורים חורגים. אז, למשל, אתה לא יכול לפרוש לטובת אחיין או אחיינית.
ירושה בצוואה ובצוואה בישראל
עקרונות הירושה על ידי צוואה
העיקרון הבסיסי של הירושה הוא שאנשים חופשיים לחלק את רכושם כראות עיניהם ללא כל הגבלה לרבות לבן זוגם או ילדיהם. לפיכך, חוק הירושה מותנה בקיומה של צוואה. צוואה תקפה גוברת על תנאי ברירת המחדל של החוק בדבר זהות היורשים וחלוקת העיזבון. צוואה תקפה עשויה אף לבטל צו ירושה קיים (למשל, במקרים בהם הצוואה נחשפה רק לאחר מתן צו הירושה).
תפקידים וגבולות של צוואה
צוואה מבטאת את רצונו של מוריש לגבי מורשתו הישראלית עם מותו. זה לא בהכרח מוגבל לקניין בלבד, אם כי נושא הקניין הוא מרכזי. זהו מסמך משפטי מחייב. צוואה עשויה לפרט הנחיות ברורות לגבי רכושו ויורשיו. זה יכול להיות גם כללי, מתווה רק את הגבולות הכלליים של ביצועו, נקודה.
הבטחת צוואה מעודכנת או כל תיקון
צוואה אינה נתונה להתיישנות, ואין הגבלה על מספר הצוואות שאדם רשאי ליצור. עם זאת, חיוני לציין כי הצוואה התקפה האחרונה (באופן כרונולוגי) היא הקובעת, הגוברת על כל צוואות קודמות וישנות יותר (אלא אם ה'צוואה החדשה' נמצאה פגומה עד כדי אי חוקיות על ידי בית משפט). חיוני לוודא שצוואה מעודכנת, במיוחד אם בוצעו תיקונים וקודילים, כגון נישואין, גירושין, רכישת רכוש חדש וכו'.
4 סוגי צוואות מוכרות בישראל
החוק בישראל מכיר בארבעה סוגי צוואות:
– צוואות בכתב יד
(סעיף 19) הצוואה בכתב יד צריכה להיות כתובה כולה בכתב ידו של המוריש (הערה! אין די בחתימה בכתב יד) ועליה לשאת את תאריך חיבורה ואת כתב ידו של המוריש.
- בכתב
- תַאֲרִיך
- חֲתִימָה
- הכל לפי כתב ידו.
– צוואות בנוכחות עדים
(סעיף 20) צוואה מסוג זה תהיה בכתב, תישא את תאריך הרכבה, ותהיה חתומה על ידי המוריש ושני עדים באותו תאריך.
– צוואות בנוכחות רשות
(סעיף 22) ניתן להגיש זאת בכתב או בקריאה בעל פה בפני שופט, רשם הירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. לצוואה יש לצרף עדות המוריש כי זו אכן צוואתו ועליה להיות חתומה ומורשה על ידי הרשות.
זהו הרצון הטוב והמוצק ביותר.
– צוואות בעל פה על מיטת דווי
(סעיף 23) הידוע גם בשם 'צוואה במיטת מוות', צוואה מסוג זה אפשרית רק אם המוריש נמצא על מיטת דווי או מאמין שהוא או היא עומדים בפני מוות קרוב (אם הנסיבות מתאימות לאמונה זו). יש לערוך את הצוואה בנוכחות שני עדים המבינים את שפת המוריש, וכן עליהם להעלות את הצוואה בכתב, לרבות תוכנה בפועל, מועד חיבורה והנסיבות שהביאו לעריכת הצוואה בנסיבות אלה. . לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה בלשכת רשם הירושה. צוואה בעל פה בטלה אם תוך 30 יום מיום יצירתה המוריש עדיין בחיים וחלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה.
הפקדת צוואה בלשכת רשם הירושה
לאחר קיום צוואה ניתן להפקיד בלשכת רשם הירושה. למרות שזה לא חובה, זה מציע יתרונות משמעותיים. יש לציין כי היא מספקת הוכחה רשמית לקיומה של הצוואה ומבטיחה את שמירתה, ומפחיתה את הסיכון לאובדן או לנזק. הפקדת צוואה ברשם הינה טכנית לחלוטין – הרשם אינו בודק או ערב לתוקף הצוואה בהזדמנות כזו. מומלץ להתייעץ עם עורך דין בנושאים כאלה. כמו כן, תוכן הצוואה ואף הידיעה האם הופקדה צוואה נשמרים בסוד, גם מיורשים על פי הצוואה (כל עוד המוריש בחיים).
קיום צוואות: צו הצוואה
יורש או כל מי שמעוניין בקיום צוואה רשאי להביא לקיום צוואה רק באמצעות עתירה וצו קיום צוואה, אשר רשם הירושה נותן. צו קיום צוואה מצהיר על תוקף ואותנטיות של צוואה קיימת. גזירת הצוואה מאמתת את תוכן הצוואה ונחתמת אלקטרונית על ידי בית המשפט. הבקשה לצו קיום צוואה מפורסמת על מנת לאפשר התנגדות לצוואה .
נוהל הגשת צו קיום צוואה אלקטרונית בישראל
בקשה למתן צו קיום צוואה חייבת לכלול את המסמכים הבאים:
- שתי קבלות: הוכחת תשלום ההיטל הממשלתי בהגשת בקשה מבנק הדואר לישראל.
- טופס בקשה לצו קיום צוואה חתום על ידי המגיש ומאומת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט או ראש מועצה מקומית.
- תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור.
- הצוואה המקורית, או במקרה של היעדרה בקשה נפרדת להגשת עותק מהצוואה המקורית, הכוללת מדוע לא ניתן להגיש את הצוואה המקורית, וכן הוכחה לתשלום היטל ממשלתי בגין הבקשה.
- הוכחת מסירה לכל היורשים הנותרים המודיעים להם על בקשת צו הצוואה, לרבות חתימות היורשים לעיל או אישור מסירת ההודעות בדואר רשום.
- פריטים רבים אחרים תלויים במקרה.
התחלת הליך ירושת רכוש בישראל כאשר אין צוואה – ערוכה
בקשת הירושה היא צו שיפוטי תקף על פי דיני הירושה בישראל. בדומה לצו בית משפט או גזרה, אין בו התיישנות וניתן לאכוף שנים לאחר הוצאתו. צו בית המשפט אינו מפרט את פרטי חלוקת הנכסים בין היורשים אלא מחליט רק על זהות היורשים וזכויות הירושה שלהם ומס ירושה בישראל .
לבקשה לגזירת ירושה יש לצרף מסמכים רבים. חלק גדול מהניירת הנדרשת עשוי כעת להיות מוגש אלקטרוני. זה יכול לחסוך ליורשים זמן יקר, אנרגיה וכספים.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין בנוגע לדרישות הפרוצדורליות המדויקות של תהליך בקשת צו ירושה ישראלי. מקום שהעתירה לצו נעשית על ידי עורך דין מטעם בעל עניין, יש לצרף לה יפוי כוח המתפקד כמיופה כח ונאמן שלך!
רשם הירושה או בית המשפט לענייני משפחה רשאים לבטל או לתקן צו ירושה (או צו קיום צוואה, הנדון במאמר נפרד). ניתן הצו על ידי בית משפט, רק בית משפט רשאי לבטלו או לתקן אותו. כל בעל עניין רשאי לבקש לבטל צו ירושה; זכות זו אינה מוגבלת ליורשי העיזבון. אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר לביטול צו ירושה היא כאשר לאחר מתן הצו נמצא כי המנוח הותיר למעשה צוואה. במקרה כזה ניתן לבטל את צו הירושה הישראלי, ולתקן אותו בעתירה חדשה.
בישראל אין מס עיזבון/ירושה/מוות. עם זאת, לחלק מהתושבים שאינם תושבים, כמו אותם תושבים בבריטניה, ייתכן שמס עיזבון בביתם מוגדר כעת כ-325,000 ליש"ט.
דרישות נוספות לתושבים שאינם ישראלים
אם מקום מגוריו של המוריש לא היה ישראל, לצד המסמכים לעיל. במקרה זה, על הבקשה לכלול מסמכים נוספים לרבות הוכחת קיומם של נכסים (כגון הוכחת בעלות מרשם מקרקעין, הרשאה לחשבון בנק פעיל וכו'.
פנו עוד היום למשרד עורכי דין אהרוני לייעוץ חינם
אין מס עיזבון או ירושה לתושבי ארה"ב.
לתושבים בקנדה, בריטניה, אירופה והאיחוד האירופי מומלץ להתקשר אלינו ולתכנן מראש. אנא צור איתנו קשר מארה"ב או קנדה בטלפון 888-923-0022 או בישראל בטלפון (972) 3.9055478 או (972) 50.7322688 כדי לקבוע פגישת ייעוץ חינם כדי לדון במצב הספציפי שלך וכיצד לנווט בהצלחה בכל תהליך הירושה והעיזבון.
משרד עורכי הדין שלנו סיים מאות צוואות בישראל מטעם תושבי חוץ - יותר מכל משרד עורכי דין בישראל. אנא עיין בהפניות שלנו .
