אם ליורש הנכס אין כשירות משפטית לרשת, מונה לנכס אפוטרופוס לטובת היורש. ניתן למנות את האפוטרופוס בצוואה עצמה, אך מינוי כזה כפוף לאישור בית המשפט ובית המשפט יכול לקבוע מי מתאים יותר לשמש כאפוטרופוס. האפוטרופוסים הטבעיים הם הורי הילד, אך כל הליך הייעוד נמצא בפיקוח בית המשפט המבקש את טובת היורש.

חוק הירושה הישראלי הנוכחי מספק הגנות ושיקולים ספציפיים לקטינים.

ירושה בכפייה, צוות יד:

• חלק ילדים קטינים : על פי החוק הישראלי, ילדים קטינים נחשבים "יורשים בכפייה", הוראה שמציעה רמת ביטחון משמעותית. המשמעות היא שהם זכאים לחלק מסוים מעיזבון הוריהם, גם אם להורה יש צוואה הקובעת אחרת.
• שיתוף מוגן: החלק המוגן עבור ילד קטין הוא כדלקמן:
  • אם להורה שנפטר היה בן זוג, זכאי הילד הקטין לשני שליש ממה שהיה מקבל במסגרת ירושה בצוואה (כאילו לא הייתה צוואה).
  • אם להורה שנפטר לא היה בן זוג, הילד הקטין זכאי לחלק הכולל שהיה מקבל במסגרת ירושה.

ניהול הירושה:

• אפוטרופוס חוקי : מאחר שקטינים אינם כשירים משפטית לנהל נכסים, הירושה שלהם מנוהלת בדרך כלל על ידי אפוטרופוס חוקי עד שהם מגיעים לגיל הבגרות (18 בישראל).
• תפקיד האפוטרופוס : האפוטרופוס ממלא תפקיד מכריע בניהול הירושה של הקטין, פועל לטובתו. הם מבטיחים שהירושה משמשת לטובת הקטין, כגון חינוך, שירותי בריאות או צרכים חיוניים אחרים.
• פיקוח בית משפט : פעולות האפוטרופוס עשויות להיות כפופות לפיקוח בית המשפט, במיוחד עבור עזבונות גדולים יותר. המשמעות היא שבית המשפט, כצד שלישי ניטרלי, מפקח על ניהול הירושה כדי לוודא שהיא מנוצלת לטובת הקטין. בית המשפט רשאי לדרוש מהאפוטרופוס דיווחים וחשבונות שוטפים כדי לנהל את הירושה בצורה נכונה. תהליך זה נועד למנוע כל שימוש לרעה או ניהול לא נכון בירושה של הקטין.

צוואות ואמון:

• מינוי אפוטרופוס : הורים יכולים להשתמש בצוואה, כלי משפטי רב עוצמה, כדי למנות אפוטרופוס לילדיהם הקטינים במקרה של מותם. בית המשפט יחליט מי ינהל את ירושת הילד אם לא ימונה אפוטרופוס.
• הקמת אמון : הורים יכולים גם לבסס אמון עבור ילדיהם הקטינים. אמון מציע גמישות רבה יותר בניהול והפצת הירושה, מכיוון שהם יכולים לציין תנאים, כגון הגבלות גיל או חלוקות מדורגות.